דו"ח זה דן בסוגיה מתחום זכויות האדם בשטחים שנכבשו על-ידי ישראל ב- 1967 - מזרח ירושלים, הגדה המערבית ורצועת עזה - חופש התנועה של התושבים לחו"ל ובחזרה. זכות התנועה של התושב אל מחוץ לארצו ובחזרה אליה מוכרת באמנות בינלאומיות שונות כאחת מזכויות האדם הבסיסיות. על חלק מאמנות אלה חתומה ישראל. השלטון הישראלי בשטחים משלים, מטעם זה ומטעמים רבים אחרים, עם יציאה של תושבי השטחים, בעיקר דרך גשרי הירדן. אולם מתוקף סמכויותיו הנרחבות כשלטון צבאי, הוא שומר לעצמו את הזכות לאסור על יציאת תושבים מסוימים - וגם על האחרים מערים קשיים רבים. השיקול המדריך באופן מוצהר הגבלות אלה הוא חיוניותן לביטחון המדינה. כל שיקול אחר פסול.